בדין כף מנוקבת בשבת

(הרב יעקב לנזר)

הרב יעקב לנזר

 

שאלה: האם יש היתר להוציא מאכלים מהסיר בכף או מצקת מנוקבים בשבת, או שזה נקרא בורר בכלי מיוחד ואסור לעשות זאת?

תשובה: השש"כ (פ"ג נ"ד) כותב: "אסור לסנן אטריות מבושלות מהמים שלהם כיון שלא רגילים לשתותם ואף אסור להשתמש לצורך זה במצקת מנוקבת לשם הוצאת משקין דרך נקביהן".

הסיבה לכך, שזה נחשב בורר בכלי המיוחד לכך. ומוסיף שם בהערה (קנ"ט ותוספת לש"ש ח"ג) בשם הגרשז"א זצ"ל שאפ' להוציא את האטריות בכף ולקרב את הכלי אל דופני הצלחת, או הסיר,

 כדי שירד המרק אסור כיון שהכף ביחד עם הצלחת, נחשבים ככלים אין לעשות כן, אפ' אם בדעתו לאכול את שניהם (לכאורה אין פה הפרדת אוכל מהפסולת, אך כיון שנעשה בכלי אסור).

מוסיף השש"כ: "כל שבכוונתו רק להעביר את האטריות ישר מן הקדירה לצלחת, ואינו שוהה, לית לן בה, שמעט מים יזלו".      

המקור לדברי השש"כ הם מס' שי"ט סע' ח' שכותב שם שמותר לתת אוכל שמעורב בו עפר (צנון וכד') בכברה, "אע"פ שנופל הפסולת דרך נקבי הכברה".

 מסביר המשנ"ב (ס"ק ל') שמותר כיון שאינו מתכוון לכך. אמנם מוסיף שם בבה"ל שלשון רש"י שם: "שלפעמים נופל עפר דרך נקבי הכברה", משמע שאם ברור לו שיפול העפר אסור מדין פסיק רישיה.

לכאורה לפי הערת הבה"ל, אצלנו במציאות של מרק זה נחשב כפסיק רישיה כיון שבהכרח יצא המרק דרך נקבי המצקת, אך כותב השש"כ בהערה קס', שכיון שלא משהה את המצקת ומנער את המרק,

אלא מעביר מיד לכלי השני, ניכר מתוך מעשהו, שזה פ"ר דלא ניחא ליה.

ניתן להוסיף ולומר שאם לא משהה את המצקת, אלא תיכף מעביר את האטריות ובכך משאיר עוד נוזל שמעורב באטריות, אין זה מוגדר כבורר כלל,

כפי שמביא בשו"ע שי"ט י"ד: "מותר לערות מכלי לחבירו ובלבד שיזהר שכשיפסוק הקילוח ומתחילים לרדת ניצוצות קטנים, שישאיר זאת כדי שלא יברור בין המשקה לשמרים",

ומתיר המשנ"ב שם (סקנ"ה) לעשות זאת אפ' אם יש מסנן בקצה הכלי כיון שאין זה מוגדר עדיין כבורר. יש לצרף עוד סברא להקל מהשפת אמת (בשבת קמ. במשנה), שכותב שהדין של נותן לתוך כברה קיים גם אם מתכוון בפירוש שהעפר יפול.

 אמנם בנשמת אדם (כלל י"ח ב') כותב שמדובר במקרה ששם את האוכל בכברה לצורך העברה ולא לצורך סינון ולכן מותר אף שיש בזה פסיק רישיה כיון שמלאכת מחשבת אסרה תורה.

סברא זו קשה וכתב בשביתת שבת (מעשה חושב כלל י' דשא"מ סק"ב) שלכן צ"ל שההיתר בכברה הוא בגלל שאין כאן פ"ר כיון שלא בהכרח נופל כל העפר וממילא אין בזה בורר כלל וכפי שהסברנו בנידון דידן לעיל.

בספר אור לציון מאת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל (ח"ב פל"א סע' י') מובאת שאלה בנידון וכותב להתיר והמחמיר תבוא עליו ברכה. ההסבר לכך הוא שאמנם עיקר ההיתר לערות מכלי לכלי אחר ללא השאריות

 שלמטה הוא אפ' אם לא רוצה לאכול מיד כיון שזה לא מוגדר עדיין כבורר. אמנם מביא בשעה"צ שם (סקמ"ד) שיש מחמירים ומגדירים זאת כבורר, ולכן לא ראוי לעשות זאת אפ' סמוך לאוכל בכלי,

וללא כלי יעשה זאת רק בסמוך לאוכל כדין בורר אוכל מתוך פסולת. מסביר האור לציון שמחלוקתם תלויה בשאלה האם בורר הוא הוצאת מה שנשאר ביד, או להיפך הבורר הוא מה שמורידים מיד,

וממילא, אם בורר הוא מה שמוציאים מהיד בררתי פסולת ואסור אפ' לאלתר. ואם זה מה שנשאר ביד בררתי אוכל ולכן מותר אם בורר לאלתר. וכותב שנראה שהבורר זה מה שנשאר בידו,

לכן זה נקרא בורר אוכל מתוך פסולת ומותר, אך יש לחשוש למחמירים, לכן כותב שהמחמיר תבוא עליו ברכה. ע"פ המשנ"ב נראה שאין להיכנס לכל הדיון הנ"ל כי אין במקרה הנ"ל בורר כל עוד יש זרם מים

 ולא התחילו הניצוצות כדלעיל, וגם אם התחילו מותר לברור שלא ע"י כלי. אמנם האור לציון הזכיר (בח"א סכ"ז) שיש דעות שגם בזה יש בורר, כיון שיש בעירוי תיקון לתבשיל, שהוא עכשיו בלי השמרים לכן,

 הוא נוח יותר לשימוש. אולי גם מסיבה זו ראוי להחמיר. אך המשנ"ב עצמו סובר שאין בזה כלל בורר ולא צריך להקפיד על לאלתר, כל עוד לא נעשית ברירה דקה יותר. יתכן שבכף מחוררת יש לחשוש,

שהברירה היא דקה יותר לכן אסורה כי היא נעשית בכלי. אמנם אם נוסיף את דברי השש"כ שאינו מתכוון ואז יש בזה פ"ר דלא ניחא ליה, וממילא זה איסור דרבנן ואם גם בזה יש ספק, ספיקא דרבנן לקולא. לכן מעיקר הדין מותר.

למסקנה: מעיקר הדין מתירין הפוסקים להשתמש בכף מחוררת, אך יש האוסרים בזה והמחמיר תבוא עליו ברכה כדי לחשוש לדעות המחמירות.

לענ"ד בישיבה ראוי להחמיר. הסיבה היא, שלפעמים בלי משים מנער את הכף כדי להוריד עוד רוטב ואז יש בזה איסור בורר בכלי, בייחוד אם ניחא ליה. יתכן עוד שיוציא כל הרוטב ויהיה לזה דין בורר גמור.

 וכיון שכל שבת יש תורן אחר שלא בהכרח שם לב, כדאי להשתדל להשתמש בכף לא מחוררת. יש להיזהר גם לא לשפוך את הרוטב ע"י הצמדת הכף לדופן הסיר כדי לא להגיע לידי חשש בורר בכלי.                  

    טרם התקבלו תגובות
    ישיבת איילת השחר, רחוב ששת הימים 180, ת.ד. 939 אילת 88107.
    טל: 08-6331198 פקס: 08-6319054 yayeleth@gmail.com
    הצילומים באדיבות: דורון ניסים
    כיפה, חדשות, פרשת שבוע,תרבות