מזיגת מים חמים מהמיחם לקפה שיש בו חלב

(הרב יעקב לנזר)

מזיגת מים חמים מהמיחם לקפה שיש בו חלב 

הרב יעקב לנזר

 

שאלה: במזיגת מים חמים מהמיחם לקפה שיש בו חלב. האם המיחם הופך להיות חלבי? האם יש הבדל בין מזיגה לתוך משקה קר למזיגה למשקה חם? (הבעיה נפוצה כשמערה מהמיחם בשבת לתוך החמין באופן ישיר. האם המיחם הופך להיות בשרי, וממילא אי אפשר יהיה להכין מאותם המים קפה עם חלב?)

 

תשובה: יש לדון בשאלה זו במספר כיוונים.

בשו"ע יו"ד ס' צ"ב סע' ח' נפסק: "מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר הזיעה עולה ונבלע בקדירה ואוסרת". מדגיש שם הרמ"א בהמשך: "מיירי שהוא בקרוב כל כך שהיד סולדת בזיעה במקום שנוגע בקדירה, אבל אם אין היד סולדת בזיעה הכל שרי".

כך גם בעניין הקפה. הזיעה (האדים) עולים למיחם וממילא לכאורה המיחם יעשה בחזקת חלבי. (עיין לקמן משמעות 'חזקת חלבי' לנידוננו.) יש כמובן לצרף לדבר זה את טיפות הקפה עם החלב הניתזות על המיחם שרואים בעינינו שהם קיימות, שודאי גורמות למיחם להיות בחזקת חלבי.

אמנם יש לדון בבעיה נוספת. בשו"ע בס' ק"ה סע' ג' כותב הרמ"א "אסור לערות מכלי שיש בו שומן בשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן איסור ובדיעבד אין לחוש". דנים האחרונים מה הבעיה בדבר זה. המקור לדין הוא מהמשנה במכשירין (פ"ה משנה י') "המערה מחם לחם ומצונן לצונן ומחם לצונן טהור, מצונן לחם טמא. ר' שמעון אומר אף המערה מחם לחם..." נפסקה הלכה כת"ק. מסבירים הפרשנים (רע"ב) שהסיבה שטמא "שהתחתון החם מעלה הבל לעליון הצונן ומטמאו".

מקשה התוס' יו"ט על פירוש זה מדוע דווקא צריך עירוי גם בלא עירוי אם קרב כלי קר לכלי חם יהיו אדים ולכן יהיה טמא, כמו שמצאנו לעיל בהל' איסור והיתר? לכן מביא את פירוש הר"מ שאומר שכאן יש בעיה של ניצוק, והיינו שהמשקה העליון מתחמם אם הוא מחובר על ידי העירוי(ניצוק) לכלי החם. יתכן להסביר גם ברע"ב שהתכוון שההבל עולה בעיקר מכוח העירוי וצ"ע.

אומר הגר"א שהרמ"א (על פי מספר ראשונים) דייק את איסור העירוי שהזכרנו מהמשנה הנ"ל וסבר שהדין של טומאה דומה לאיסור והיתר ולכן יש לאסור ניצוק מכלי קר לכלי חם. אומנם יש חולקים ואומרים שזה דין בטומאה (וכן לעניין יין נסך), אך לא לעניין איסור והיתר. ולכן מן הסתם פוסק הרמ"א ש"בדיעבד אין לחוש".

הט"ז (בסק"ו שם.) מסביר שהסיבה לאיסור היא משום שתתאה גבר ומחברו על ידי ניצוק. הש"ך שם (סקי"א) מסביר שהסיבה לאיסור היא בגלל ההבל העולה למעלה מהנר.

יוצא מכל מקום שכל דין ניצוק שייך דווקא בקר לתוך חם אך אם התחתון צונן כמו במקרה של עירוי מהמיחם לכוס אין בזה דין ניצוק. אומנם הפמ"ג (בס"ק ו') כותב שאין מחלוקת בין הט"ז לש"ך (ובין התוי"ט והרע"ב) כיון שהיסוד מורכב משני הדברים שכיוון שתתאה גבר, הוא מחמם את העליון מכוח העניין שזה ניצוק. הפמ"ג מקשה שלפי זה נראה שצריך לומר שגם בחם לתוך חם נוצר החום ולכן יהיה אסור גם לערות מחם לתוך חם. ונשאר בזה בצריך עיון שהרי מכל מקום דבר זה לא מבואר במשנה.

החכמת אדם (בסי' נ"ט) מכריע שדין ניצוק קיים דווקא כשהתחתון חם והעליון צונן, שאז ההבל עולה וגורם לשני הדברים להתערבב, אבל כששניהם חמים, אפילו התחתון חם יותר מהעליון – מותר. ובדיעבד בכל מקרה הכל מותר כדברי הרמ"א.

יוצא לפי החכמת אדם שגם אם מערה מהמיחם לכוס חמה עם חלב, אין בזה דין ניצוק, בייחוד שאצלנו הכוס הוא כלי שני והוא פחות חם מהמיחם.

ואם כן גם במקרה של עירוי מהמיחם לחמין שהם גם כלי ראשון, לפי החכמת אדם אין במים בעיה של חזקת בשריים. ( שם היה חשש שיחשב הדבר לבשרי ממש שהרי לא תמיד יש במים כמות המספקת לבטל את הבשר שבחמין.)

אומנם כאן יש להיזהר שלא יגיעו האדים כשהם חמים למיחם כדי שלא ייהפך לחזקת בשרי, ולא יהיה ניתן לחמם במים אלו קפה עם חלב.

אומנם הדבר אינו פשוט עדיין שהרי המ"ב (בסי' תמ"ד בשעה"צ סק"ד) מביא את דברי הפמ"ג (בא"א סק"ד) שלא יערה מכלי ראשון של פסח לכלי של חמץ מהחשש הנ"ל של ניצוק. ומדובר שם בכלי קר, ובכל זאת אוסר לכתחילה ומתיר זאת רק בדיעבד. ההמלצה שלו היא להעביר את המים לכלי שני ומשם לערות.

יוצא אם כן שצריך גם להחמיר בנידון דידן ולא לערות מהמיחם לחמין כדי שלא יהיו המים בשריים. (למרות שמצד איסורי שבת זוהי הדרך היותר טובה.)

יש לציין שחומרה זו היא גדולה שהרי אין לה מקור במשנה ובראשונים, אך כיוון שהמשנה ברורה הזכיר זאת קשה לחלוק.

אומנם יתכן שהסיבה ששם החמירו, היא בגלל חומרה של דין חמץ ואין להסיק מכך לשאר מיקרים. בייחוד שאנו מדברים על עירוי מים שהם היתר לתוך בשר ואין בזה צד של איסור שודאי מקילים בזה. (גם מלשון הפמ"ג רואים שביו"ד נשאר בצריך עיון ואילו בפסח כותב לכתחילה להחמיר בלשון יותר ודאית.)

בפוסקים האחרונים מצאנו מחלוקת. המנחת יצחק כתב להחמיר לכתחילה (בח"ו ס"ב). בשם הגרשז"א זצ"ל מובא שהקל בזה, מהסיבה שכל המקור להחמיר זה רק באיסורים אך כאן מדובר על היתר ולכן מותר.

יוצא למסקנה. בעניין עירוי ממיחם לחמין אין לחשוש לדין ניצוק. כדאי להרחיק את המיחם קצת מהסיר שלא יפגעו אדים חמים במיחם כדי שלא יקבל דין חזקת בשרי.

בעניין עירוי המים לקפה עם חלב, אין לחשוש אפילו לאדים ולניתז, כיוון שהמיחם מוחזק כחלבי ואפילו גם אם מעורב בו בפועל קצת חלב, בכמות קטנה שלא מורגש הטעם, מותר לאכול אחרי בשר.

מכל מקום אין לערות מהמיחם על מרק בשרי כיון שהמיחם מוחזק כחלבי.

בדין עירוי מהמיחם לחמין, אם בדיעבד עלו אדים בשריים, מותר להשתמש במים להכנת קפה עם חלב כיון שכמות האדים בטלה על פי רוב בכמות המים ולכן אפילו אשכנזים (המחמירים בדין נ"ט בר נ"ט) יקלו בזה. אך לכתחילה יש להרחיק את המיחם מהחמין כדי שהאדים לא יהיו חמים כשיגיעו לכלי.

אגב יש להעיר שלפי הרב עובדיה יוסף שליט"א ועוד, יש לספרדים להחמיר לא לערות מים מהמיחם לחמין בשבת מחשש בישול. אומנם יש פוסקים ספרדים המקלים. (עיין אור לציון ח"ד פי"ז ס"ח שכותב שיש על מה שיסמוכו וכן הוא במנחת אהבה ח"א פ"ג ט"ו)

 

    טרם התקבלו תגובות
    ישיבת איילת השחר, רחוב ששת הימים 180, ת.ד. 939 אילת 88107.
    טל: 08-6331198 פקס: 08-6319054 yayeleth@gmail.com
    הצילומים באדיבות: דורון ניסים
    כיפה, חדשות, פרשת שבוע,תרבות