להתייאש מהיאוש - היאוש באספקלריא אמונית

(ראש הישיבה, הרב יוסי רודריגז)

רה"י הרב יוסי רודריגז

 

היאוש עיקרו הוא מומנט רוחני. אע"פ שבקניינים ממוניים מתגלה כמעמד נפשי של נטישה מ"מ מקורו של היאוש הוא במקורות היסוד של הרוח. "ההויה הרוחנית א"א להכיר ע"י חיפוש ומחקר" אלא ע"י "התעלות לתוכה הפנימי של עצמות ההויה הרוחנית" ע"י "עומק רוממות של חש האמונה האלוקית". יסוד תנועות הרוח באדם מתחיל מכח האמונה שבאדם ותכניה. התבססות כוחות הרצון והמוטיבציות הפנימיות והחיצוניות של החיים בכל ערכיהם, תלויים ביסודות האמוניים הנטועים עמוק בנפשו של האדם, שעל פיהם מצטביינת תמונת חייו משמעותה וערכה, וכן בין במודע ובין שלא במודע מצטביינת מגמת חייו הכללית ומתפרטת לשאיפות, רצונות, משאלות, מאוויים, ואף לקריטריונים שלשביעות רצונו, ואושרו.

ביסודות האמוניים תלויה לא רק תנועת החיים וכוונם, אלא גם שאיבת הכח, האנרגיה הפנימית בחתירה להשגת היעדים, שאיבת הכח להתמודד בקשיים במשברים ובחסימות, שאיבת כח ליזמה במציאת אלטרנטיבות חדשות כשהכל נראה ללא מוצא.

כח האמונה הוא יסוד דינאמי ומתפתח, ואם לא יודרך בתכונתו ויקבל את המזון, הגירוי, והסביבה המתאימה לו עשוי לדרוך במקום ואף להתנוון. אז מבלי משים יפעל כח אחר תחתיו כח פסיבי ב"שב ואל תעשה", חרש חרש יחתור את מחתרתו בעומק הנפש ויזרע את זרעיו, זרעי החולשה והרפיון בתואנות מתואנות שונות. בתחילה יזרע ערפל וספק ביסודות האמונים, לאט לאט יתבסס כשיטה, כהסתכלות שלימה על החיים, על חוסר הטעם שבשאיפות, על חוסר היכולת, עם הרבה ראיות וניסיון מהעבר, ואח"כ על כל הכיוון השאיפתי כולו, ובמקרים חמורים יזרע מרירות על כל החיים, זרעי העצבות והדיכאון עד כדי קריסה והתנתקות מוחלטת מהחיים. כל אלו הם מנת חלקו של היאוש. היאוש ביסודו הינו אלמנט פעיל - הוא תולדה של חוסר אמון, ממילא הסחת דעת מהמרכיבים היסודיים, מהמרכיבים הבונים את האנרגיה הנפשית ופוגע ביסוד האחדות והטוב של הנפש ושל החברה ומפורר אחר כך את כל האישיות כולה! חיי הדמיון וההזיה משתלטים ע"י תהליך זה ונוטים לבריחה מחוסר רצון לעמוד במראה, ולראות את האמת בבהירות - שהכול נעשה שפל וחסר ערך. כך נוצר מצב מסוכן עד למאוד, "דכדוכה של הנפש".

הדבר נוגע גם ליסודות חיינו הלאומיים, העם והארץ. אם האמונה בעם ישראל - הקדוש מבטן - בנים אתם לה' אלוקיכם! בסגולתו בתכונות חייו המסוגלות לעלות "מעל הכוכבים" ולרדת "מתחת לעפר", בכשרונו האמוני ("מאמינים בני מאמינים") שנמצא בכל נשמה ונשמה מעם ישראל דלא ידח ממנו נידח - אם האמונה הזאת חלילה מתדלדלת, זה אינו רק חטא בהלכות דעות! את מקומו של חוסר אמון זה יתפוס היאוש ויזרע את זרע הפחד והשנאה. ברור שיטווה אידיאולוגיה שלמה עם פסוקים וראיות - שיטה שלמה, שתוציא חלקים מהכלל, דבר שיכול חלילה לפורר את העם כולו. סבלנו ועדיין סובלים אנו מהופעת הנצרות - ברית חדשה בטענה שה' התייאש מעם ישראל. צריך לחדש את האמון ביכולתו ותכונתו של עם ישראל, "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו" וצרור לא יפול ארצה ודבר אלוקינו יקום לעולם.

האמונה בארץ ישראל - זקוקה ליתרון שכלול ובניה, הן באמון בערכה ובסגולותיה, והן ברלוונטיות הקיומית הממשית שבלעדיה אין עם ישראל. אין באמירה זו הקצנה כלל ועיקר, בגלות אין עם ישראל, בארץ ישראל יש יהודים אך עם ישראל במובן עם, הינו רק בארץ ישראל. אין זו הגדרה טכנית משפטית אלא זו הגדרה במהות: "הנותן לעם נשמה עליה", מהדהד בקרבנו דבר הנביא שבלעדי הארץ אין נשמה לעם! זוהי הגדרה מהותית, תכונית, המעצבת את תשתית חיינו הלאומיים. כמו שבלעדי התורה חלילה איננו יכולים להתקיים אפילו כפרטים וק"ו כעם, כך בלעדי ארץ ישראל, עם ישראל קבור בבית קברות של הגלות, כל מרכיבי החיות נגנזים לבתי גואי "וניטל הכבוד מבית חיינו".

אמונה זו זקוקה לתזונה מתמדת! בגלות היינו כחולמים ולכן רסיסי האמונה הספיקו להחיות עם רב, ולהקים את מדינת ישראל אחרי אלפיים שנות גלות. דווקא עכשיו אנחנו צריכים לגלות מסכת ביסודות הרוחניים בהתייחסותם לסוד הארץ, על מנת שנוכל להגיע באמת לתנובה הארץ הישראלית הממשית, של דבקות באלוקים חיים, בכל הרבדים של חיינו הארץ ישראליים. לשם עבודה זאת קודמת עצם נטיעת היסוד האמוני בארצנו ארץ מולדת, בכל מרחביה כאחת (ארץ אחדותית ממש כעמה - עם ישראל האחד, וכאלוקיה - ד' אחד, שבלעדיה חיינו הלאומיים אינם חיים). יסודות האמונה צריכים להינטע בתוכנו לא רק במעשים אמונים המגבירים ומביעים את השייכות והדבקות שלנו בארץ, אלא בתודעה שלימה של הבנה ולימוד שיבססו את היסודות, בעולם ההכרה הישראלי! במידה והסחת הדעת, של ההרגשה שמיצינו תהליך זה של תחיה, כיון שהקמנו מדינה, ועכשיו צריך רק לחיות בה, אם הסחת דעת זו תתרקם בתוכנו, היא תזרע את יסודות היאוש חוסר הטעם, החולשה והרפיון הן ביחס לארץ ישראל, אך באמת על כל שאלת חיינו הלאומים. ולא רק בעובדה שזהותו של עם לעולם קשורה למולדת, אלא באמת כל יסודות דעת אלוקים בארץ, כחטיבת חיים אחת תלויה בעניינה של ארץ ישראל האחת והיחידה.

מכח שני נושאי האמונה הללו, אפשר גם לדבר על אמונה במדינת ישראל - ראשית צמיחת גאולתנו, יסוד מלכות פורתא המתגלה בהתעצמותו של הקץ המגולה, כתחילת יסוד כסא ד' הממלכתי בעולם בעת החדשה. גם המזון האמוני התדירי, המודע ושאינו מודע, במדינת ישראל, הינו המרכיב החשוב והמכריע אותו אנו נתבעים לבנות, על מנת לשאוב את הכח, הכיוון, והיכולת לבניית עיצובה של מדינת ישראל. ברפיון העסק הזה, תחדור הסחת הדעת המייאשת מהנקודה האידיאלית האמיתית, ותתייסדנה אמונות הבל גולמיות, שיפוררו את הדבק והלכידות החברתית והנורמטיביות הנדרשים לבניינה של המדינה, ודאי ברמה הנזכרת לעיל.

עיקר פעולתו של היאוש בדורנו מתמרכז בפעולה ליבית של זריעת דופי על עצם תנועת האמונה, על חוסר הטעם והתועלת שבה, ויותר מזה על הסכנה הנובעת ממנה. משיחיות חולנית, קנאות אמונית פנאטית, ולחילופין כשלונות מוסריים של יחידים המייצגים במובנים מסוימים את זרמי האמונה ועלו על במת הביקורת - לא כמרכיב של ביקורת בונה המייסדת את זרמי האמונה, אל אמיתתם כתנועה מבוקרת המסירה את מרכיבי ההגשמה ותנובותיהם החומריות האקסטזיות והמחריבות, לתנועה בונה מיטיבה ומשכללת את האדם בפנימיותו, את החברה, ואת העולם - אלא תופיע הביקורת כשלילה כפרנית, ולרוב שטחית, המתיימרת להיות מדע, ותעסוק בצליבת ערכי האמונה והפיכתם לשכלתנות אנושית נבובה וחסרת חיים. כל ביסוסה של תנועת יאוש זו גם היא באמונה - באמונה בנקודת הביקורת האמיתית המייסדת אותה, אך כיוון שהיא 'מיואשת' מעצם האמונה בעינה הצרה והמרירה רוצה ומצליחה היא להפריד ולעקור את כל עולם הערכים, ובמסווה של תרבות מודרנית מפותחת ומשכילה מחללת ומפוררת את עולמינו.

כבולעו כך פולטו. עלינו להפריד את יסודות האמת ומתוך כך לבנות את מרכיבי האמונה בטהרה - באמיתת טהרתה, וממילא נוציא את רז האמונה לאור, וזיק אחד של אמונה יפיג חשיכה גדולה של יאוש. כיון שמצד סגולת הזמן הגיע העת אשר שמש האמונה תזרח, עבודה זו תלך ותתגבר ונגהה יסיר מאפלי ארץ, וילך ויתברר שאין מקום ליאוש כלל, אלא להתייאש מהיאוש עצמו. "ואור צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום".                                

 

 (השיחה נערכה, וכל האמור לעיל הינו באחריות המערכת בלבד)

    טרם התקבלו תגובות
    ישיבת איילת השחר, רחוב ששת הימים 180, ת.ד. 939 אילת 88107.
    טל: 08-6331198 פקס: 08-6319054 yayeleth@gmail.com
    הצילומים באדיבות: דורון ניסים
    כיפה, חדשות, פרשת שבוע,תרבות